<h1>ספר היראה לרבינו יונה</h1>
<h2>דף ז:</h2>
אל תזכיר שם שמים לבטלה, כי המזכיר שם שמים לבטלה ראוי לנדותו, ואף לצורך אל תזכירו במקום מטונף. ולא ישבע כלל אפילו בכינויין כגון אל או שדי, ואף לא במדותיו כגון רחום וחנון, ואף לא במעשיו כגון שמשיו ומשרתיו מלאכי מעלה. וכן לא ישבע לא בתורה ולא באמת, כי השם נקרא אמת שנאמר (ירמיה י', י') וד' אלקים אמת. ולא יקלל את חברו בשם, כי המקלל חבירו בשם עובר בשני לאווין. לא תקלל חרש ומוציא שם שמים לבטלה, ואף לא עצמו כגון כה יעזרני השם.
<h2>דף כ.</h2>
והתרחק מן הנדרים, כי בעון הנדרים בנים מתים, ואשתו של אדם מתה. ומן השבועות ומן הכעס, כי כל הכועס, מבלבל דעתו ורוחו ולא יתיצב באהבת הבורא. וכן אמרו רבותינו [ברכות כ"ט ע"ב] לא תרתח ולא תחטא. ובכמה מקומות דבר שלמה בחכמתו (קהלת י"א י') והסר כעס מלבך. (שם ז' ט') כי כעס בחיק כסילים ינוח. [קידושין מ"א ע"א] הרגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו. וגם משה רבנו שהיה אב לחכמים ולנביאים, כל מקום שבא לכלל כעס, בא לכלל טעות. ואפלו אם עשה לך אדם שלא כהוגן, אל תקפיד ולמוד מהלל ענותן זכרונו לברכה. ואף [נ"א. אך] להטיל אימה בתוך ביתו, מצוה להראות עצמו כעסן ודעתו מיושבת ורוחו נחה, ואל יטיל אימה יתרה, אך במדה בינונית. ואל יקרע כליו בחמתו, אף לא ישחית כל-מאומה. ויכוף את יצרו מכל אשר יתאוה, אף משיחה בטלה, כי מה יתרון בדברים שלא לצרך, אין זה כי אם הרבות פשע.
<h2>דף כ:</h2>
ואם יש לו אשה יהיה צנוע עמה ויזהר מדבר עמה נבלה, כי אפילו שיחה קלה שבין אדם לאשתו על הכל בא במשפט. ובשעת מעשה אל יהרהר באחרת כי כמעט עושה בניו ממזרים. ואל יכופנה אלא יפייסנה. ולא ישמש עמה סמוך לוסתה עונה אחת. ולא ביום אם לא בבית אפל. ויתכוין בשעת מעשה שיהיו לו בנים שילכו בדרכי השם או לשמח אותה או להברות את הגוף או שלא יכשל בהוצאת זרע לבטלה. ואל יתכוין להנאתו [להתקשות מדעת להשביע את יצרו]. ויזהר כפי יכלתו שלא להוציא זרע לבטלה.
<h2>דף לב.</h2>
אל תאמר שום ניחוש [שנאמר] (במדבר כ"ג, כ"ג) כי לא נחש ביעקב, ובכמה מקומות הזהירה תורה על הניחוש לא ימצא בך... מעונן ומנחש (דברים י"ח, י') לא תנחשו (ויקרא י"ט, כ"ו), ואין לו לשום שום סימן אלא מה שאמרו חכמים. ואם יש לו לעשות שום מצוה כגון להתחיל מסכתא או להושיב בנו על הספר אל יאמר אמתין עד ראש חדש או עד פסח, כי כל הימים והעתים טובים להתחיל ולעסוק במצות [נ"א. להתחיל במצות ולעסוק בתורה], ומי שאינו מקפיד לעולם לא יקפידו עמו אך המקפידים השטן עומד על ימינם לשטנם ולהחזיקם בטעותם.
<h2>דף סב.</h2>
וכל מה שיהנה בו מן העולם הזה, בין בפירות, בין בריח, בין באכילה, בין בכל דבר שיהנה, אסור להנות בלא ברכה. ויברך בכל דבר לפניו ולאחריו הברכה האמורה בה על פי רבותינו עליהם השלום. ואם אינו בקי, ילך אצל בקי ללמוד, ואל ישים עצמו כבהמה. ואם לא מצא בקי, ילך ויניח הנאתו, ולא יהנה מן הדבר עד שידע לברך עליו את בוראו כדת וכמשפט. וכשיברך, יכון את לבו לברך את הבורא, ולא כדבר הרגיל בפי אדם לצאת שלא בכונה. וכן לברכת המצות. וכל מעשה האדם אשר יעשה, יעשה דברים לשם פועלם ולא מצות אנשים מלמדה ומנהג אבות. ומאד יהיה צנוע באכילתו, ואחר גמר סעודתו יברך ברכת המזון, ואחר כך ישתה מים או יין להשלים מאה ברכות ביום. והכל לשם שמים.
